מידע על עישון

קבלת מידע על עישון היא חובה לפני ניתוח

הרשות הצרפתית למניעת העישון (OFT) ערכה כנס מומחים על הפסקת עישון ב-2005 שהוכיח את החשיבות:

  • של גילוי המעשנים
  • ליידע אותם על נזקי הטבק
  • ליידע אותם על היתרונות שבהפסקה 6-8 שבועות לפני הניתוח ועד סוף תהליך ההחלמה
  • לארגן את הפסקת העישון והמעקב

ה-OFT קיבל עליו את המשימה לשפר את איכות המידע למטופלים.

כמובן, כל מי שיחלק את העלון רשאי להביא את המידע כרצונו, אך אין להתעלם מהבעיה.

ה-OFT מציע נוסח אחיד

  • עישון מגביר את הסיכון לסיבוכים בכל ניתוח
  • הפסקת עישון 6-8 שבועות לפני הניתוח מבטלת את הסיכון הנוסף הזה
  • אם אתם מעשנים, דברו על כך עם הרופא, הרופא המנתח והרופא המרדים שלכם, או התקשרו למוקד המידע כדי לקבל עזרה בהפחתת הסיכונים ולשמור על מרב הסיכויים.

אנו יזמנו בנוסף את התוספת של ההסכמה המודעת, לפיה המטופל קרא, הבין ואישר את המידע שמכיל העלון, בייחוד האזהרה בנוגע לעישון.

כנס מומחים בנושא עישון וניתוחים, 23 בספטמבר 2005

  • העישון אחראי לעלייה משמעותית מאוד בסיכון לסיבוכים סב-ניתוחיים, אך גורם זה נזנח לעתים קרובות.
  • טיפול נכון בעישון צריך להביא להטבה מהירה בנוגע להפחתת הסיבוכים בכלל ובאזור המנותח בפרט, מה שיתרום לבריאות ולכלכלה.
  • כנסה מומחים זה אורגן באופן תלת-צדדי בידי מנתחים, טבקולוגים ורופאים מרדימים. הוא מיועד להביא לשינוי בפרקטיקטות הקיימות בכך שהוא לוקח בחשבון בצורה טובה יותר את העישון הסב-ניתוחי.
  • הוא סייע בזיהוי פרקטיקות מקצועיות שעשויות לפקח על העישון ולהפחית את התמותה בזמן ניתוח.
  • בחינה מקיפה של הספרות המקצועית נערכה בידי 22 מומחים המחולקים לשש קבוצות, כדי לענות על שש שאלות ששאל הוועד המארגן. ההמלצות דורגו מרמה A (לפחות שני מחקרים) לרמה E (סקירה של מקרים, דעות מומחים).
  • ההמלצות מתקבלות פה אחד בישיבות מומחים. המסמך אושר סופית בעת ועד של ה-SFAR ב-23 בספטמבר 2005.

מסקנות המומחים

I. הסיכונים הכרוכים בעישון בעת ניתוח כירורגי

1.1. מה שיעור המעשנים בקרב המנותחים בצרפת?

  • שיעור המעשנים באוכלוסייה הכללית בצרפת תלוי בגיל ובמין. ב-2004, היו 33% מעשנים ו-27% מעשנות.
  • כ-8 מיליון מטופלים עוברים הרדמה בצרפת בכל שנה, כולל 7 מיליון בגירים מעל גיל 15, בעיקר לקראת ניתוח כירורגי, במקרים נדירים יותר ללידה או אנדוסקופיה. בנוסף, הליכים כירורגיים קלים מבוצעים בהרדמה מקומית גרידא.
  • אין השערה לפיה עישון בקרב המנותחים המורדמים שונה מעישון האוכלוסייה הכללית. ניתן אם כן להעריך כי אחוז המעשנים בקרב המנותחים הוא כ-40% בגילאי 15-45, 20% בגילאי 46-65 ו-10% בקרב מנותחים בגילאי 75 ומעלה. בתנאים אלה, ניתן לשער כי כשני מיליון ניתוחים מבוצעים מדי שנה על מטופלים מעשנים.
  • יש לערוך מחקרים בנוגע לשיעור עישון בקרב מנותחים בכדי לדייק בנתונים.

1.2. כיצד גובר הסיכון לתמותה הסב-ניתוחית בקרב המעשנים?

המחקר המקיף הזמין היחיד בכירורגיה כללית מצביע על עלייה בסיכון לתמותה בקרב מעשנים.

1.3. מה הסיכון לסיבוכים כללים (לב, נשימה, דלקות)?

עלייה בסיכון היחסי, בהתאם למחקרים, נוגע:

  • לסיכון לעבור לטיפול נמרץ
  • לסיבוך דלקתי
  • לסיבוך כלילי

1.4. מה הסיכון לסיבוך בקרב מעשנים (צלקות, פרימת תפרים, השקה, עיכוב ביצירת העצם…)?

העלייה בסיכון לסיבוך כתוצאה מעישון סב-ניתוחי קשורה בעיקר לפגיעה בנימים.

העלייה בסיכון מאוששת במספר מחקרים ונוגעת לכל הרקמות, עור ועצמות, לרבות:

  • סיכון לצלקת בניתוח הברך (סיכון יחסי 2.4), דלקת בצלקת (12% מול 2% p<0.05), החלמה לא טובה בממשק בין האיבר המושתל לאזור ההשתלה בניתוח פלסטי (27% מול 12%), סיכון לפתיחה לאחר ניתוח בבטן (סיכון יחסי 3.93).
  • דלקת בעצם החזה ובמדיאסטינום בניתוח בחזה (סיכון יחסי 3), פרימת תפרים במערכת העיכול (סיכון יחסי 3.18) ובנצורים (סיכון יחסי 3). סיכון לפקקת בוורידים (סיכון יחסי 3.09), עיכוב בגיבוש העצמות (סיכון יחסי 2.7 ו-8.1 לפסבדארתרוזיס).
  • כלל הסיבוכים באזור הניתוח מופיע בשלושה מחקרים כ-31% מול 5%, 48% מול 15% ו-39% מול 25% (מעשנים מול לא מעשנים).
  • הארכת משך האשפוז, הזדקקות בטיפול נמרץ, סיבוכים הכרוכים בהוצאות. יש לערוך מחקר מיקרו-כלכלי.

1.5. השפעת עישון ההורים בניתוח של ילד

לילדים המעשנים פסיבית שיעור ניקוטין גבוה בשתן, בייחוד לפני גיל שלוש.

בנוסף, ילדים שחשופים לעישון פסיבי עוברים יותר ניתוחי א-א-ג.

קיים יחס ישיר בין חשיפה לתדירות הסיבוכים בנשימה. הדבר מוכח בייחוד בניתוחים א-א-ג.

הסיכון מוגבר בייחוד בעווית גרון לפי שני מחקרים (סיכון יחסי 5.6-10).

1.6. מה ההשלכות של הסיבוכים על משך האשפוז ועל הוצאות סב-ניתוחיות?

הארכת משך זמן האשפוז הכללי של המעשנים לניתוח מורכב מוערכת ב-2-3 ימים.

הארכת משך האשפוז, הזדקקות בטיפול נמרץ, סיבוכים הכרוכים בהוצאות. יש לערוך מחקר מיקרו-כלכלי.

II. יתרונות מוכחים של הפסקת העישון הסב-ניתוחית

2.1. מה היתרונות של הפסקת העישון ביחס לפרק הזמן (מעל 48 שעות) לפני הניתוח?

מעשנים שנגמלו מזמן חשופים לסיכון מופחת לעומת המעשנים ולא שונה מהלא-מעשנים.

הפסקת עישון 6-8 שבועות לפני הניתוח מבטלת את הסיכון הנוסף כתוצאה מעישון.

הפסקה בסמוך יותר לניתוח, 3-4 שבועות לפני, מביאה לשיפור המצב בכל היבטי הניתוח.

הפסקה פחות משלושה שבועות לפני הניתוח מסייעת משום שהקטנת הסיכון המתועדת באזור המנותח מאזן את הסיכון השנוי במחלוקת להגברת הסיבוכים הנשימתיים.

2.2. מה היתרונות להפחתת צריכת טבק בתוספות וללא תוספות לפני ניתוח, ביחס לפרק הזמן (מעל 48 שעות)?

לא מומלץ להפחית לעשן ללא נטילת תחליף ניקוטין.

הירידה ברמת ה-CO בדם שנצפתה בהפחתה זו בליווי תחליף צריכה להתלוות להטבה שיש עוד להוכיחה.

היתרונות של הפחתת העישון תוך נטילת תחליף ניקוטין לפני הניתוח טרם היוו נושא למחקר.

2.3. מה היתרונות להפחתת צריכת טבק בתוספות וללא תוספות 48 שעות לפני ניתוח?

ברמה הפיסיופתולוגית, הפסקת עישון מלאה אמורה להועיל גם פחות מ-48 לפני ניתוח.

התופעות המזיקות היחידות הן שיעול והפרשות זמניים.

2.4. מה היתרונות של הפסקת עישון מצד ההורים על ניתוח של ילד?

אם התופעות המזיקות של העישון מוכחות אצל ההורים, היתרונות של הפסקת עישון מצד ההורים לקראת ואחרי ניתוח לא היוו נושא למחקר, לכן אין אפשרות להסיק מסקנה.

2.5. האם התקופה הסב-ניתוחית תורמת להפסקת העישון בטווח הארוך?

שיעור הנסיגה באוכלוסייה הכללית לאחר הפסקת עישון עומד על כחמישים אחוז כעבור שנה.

במקרה של ניתוח לב, חמישים אחוז ממנותחי העורק הכלילי שהפסיקו לעשן חזרו לעשן כעבור שנה.

הפסקת עישון לקראת ניתוח היא גורם מנבא להפסקה בטווח הארוך. עם זאת, תדירות הנסיגות מחייבת מעקב ממושך אחר המעשנים כדי למנוע הידרדרות.

2.6. מה טיב ההשפעה של הפסקת העישון הסב-ניתוחית על גיבוש העצמות ועל פקקת ורידים?

כאשר הפסקת העישון ממשיכה לאחר הניתוח, ישנו שיפור מוכח על גיבוש העצמות ואפשרי על החלמת העור והרקמות הרכות.

חדירות המעקפים משופרת אם ממשיכים לא לעשן לאחר ניתוח.

בקרב המעשנים, פקקת במעקפים מיוחסת לעישון ב-57 אחוז מהמקרים.

III. מעקב אחר מעשנים לקראת ניתוח מתוכנן

3.1. מה הכלים למעקב? (המלצה מינימלית, מידע אחיד, אמדן התלות והחסר, כלים להערכה עצמית, מדידת ה-CO)

בתקופה זו, הכלים לאבחון ולהפסקת העישון הם הכלים הסטנדרטיים שפונים אליהם בהקשר אחר.

לגבי שאלונים, המבחן היעיל ביותר, מבחן פגרסטרום מודד את התלות בניקוטין.

מדידת ה-CO בנשיפה היא מבחן מעודד מאוד להפסקת עישון.

ההמלצה המינימלית להפסקה צריכה להימסר בידי כל המטפלים לכל המעשנים.

המידע שנמסר למעשנים צריך להתאים לסוג הניתוח שהם יעברו.

3.2. כיצד לעזור למעשן להפסיק לפני ניתוח?

ברגע שנודע על הניתוח, כל מטפל צריך לפעול בכל אמצעי כדי לסייע למעשן להפסיק.

המטפל יכול לעקוב ולטפל בעצמו במעשן בטכניקה התואמת ביותר למקרה, או בהפניית המקרים הקשים למומחה, או בהתאם לזמינותם, לרופא כללי, לרופא מרדים, לפולמונולוג או למיילדת מוסמכת.

הכלים לטיפול מותאמים להמלצות מנהל התרופות: תחליפי ניקוטין בנטילה תת-עורית או אורלית מגבירים את הסיכוי להפסיק (סיכון יחסי 1.74), בופרופיון בתנאים הרגילים להפסקה מתוכננת מעל 8 שבועות לפני הניתוח.

אם המטופל הפסיק לעשן בעזרת בופרופיון בזמן הניתוח, אין לשנות את הטיפול המסייע. ישנו צורך בתמיכה פסיכולוגית התנהגותית בתקופה הסב-ניתוחית.

3.3. באילו נסיבות יש להמליץ על הפחתת עישון?

מעשן שאינו רוצה או אינו יכול להפסיק, הפחתת העישון בליווי נטילת תחליפי ניקוטין עשויה להיות צעד ראשון לקראת הפסקה.

הפחתת העישון מפחיתה את כמות העשן שנשאף ואת רמת ה-CO בגוף.

אמנם היתרון של הפחתת העישון תוך נטילת תחליפים מוכח, אך לא היה זה נושא למחקר בתקופה הסב-ניתוחית. עם זאת, ניתן להמליץ על כך, בתקופה זו כמו בכל תקופה.

3.4. כיצד לסייע להורים המעשנים למנוע מילדיה עישון פסיבי לפני ניתוח מתוכנן?

יוצע להורים קודם כול להפסיק, או להפחית, ובמקרה הרע, להגן על הילד בכך שלא יימצא בחדר שבו מעשנים או עישנו שעתיים לפני כן.

אין זה מספיק למסור מידע או עלון מידע להורים שילדיהם מאושפזים. מומלץ להפנות את ההורים לבדיקה טבקולוגית.

3.5. כיצד להתכונן לאשפוז בבית?

כל המסמכים המקצועיים למטפלים ולמטופלים לקראת ניתוח צריכים לכלול הוראות לגבי עישון, גורם לסיבוך שניתן למנוע.

המקרים הפשוטים, בעיקר מעשנים מזדמנים, אלה שלא מעשנים בבוקר, אלה שאין להם נטייה דכאונית או חרדתית, יקבל המלצות מינימליות, עם או ללא תחיליפים, ותשאול קצר לפני כל ביקור.

מעשנים בינוניים או כבדים יכולים לקבל מעקב בידי מקצוענים בתקופה הסב-ניתוחית (רופא כללי, מנתח, מרדים, מומחה, מיילדת), שיתחיל בטיפול ויעקוב כעבור שבוע ובכל הזדמנות עד הניתוח.

מעשנים תלותיים מאוד ואלה שלא יכולים לקבל טיפול בידי רופא שאחראי על הטיפול הסב-ניתוחי יופנו למומחה.

יש צורך בארגון מתואם של טיפול מהיר בטבקולוגיה של החולים לקראת ניתוח כדי לא לעכב הפסקה בהקשר זה.

3.6. כיצד להתכונן לאשפוז?

מעשנים שהפסיקו לקראת ניתוח צריכים להמשיך בטיפול גם באשפוז.

יש להציע למעשנים שהפחיתו בעישון הפסקה מלאה בזמן האשפוז, ובמידת הצורך יש להגביר את הטיפול בתחליפים בדרך תת-עורית ו/או אורלית. במקרה של סירוב או קשיים מיוחדים, ניתן להפחית בעזרת תחליפים. עם זאת, יש להזכיר את כללי הצום.

3.7. כיצד ניתן לשתף פעולה עם יחידות הטבקולוגיה?

כאשר ישנן יחידות כאלה, ניתן לשלבן בכל רמת הארגון, ההכשרה המקצועית והטיפול בחולים.

יחידות אלו תטפלנה במקרים הקשים יותר ותסייענה במידת הצורך לשירותים כדי לארגן את הטיפול במקרים הקלים יותר.

IV. תפקיד השחקנים השונים ביחס לפרק הזמן לפני ניתוח

4.1. מה תפקיד הרופא המטפל בגמילה הקדם-ניתוחית?

כל רופא מטפל לקראת נתוח צריך לתשאל באופן שיטתי את המטופל לגבי מידת העישון, מוקדם ככל שניתן לפני ניתוח.

  • להדגיש למטופל את החשיבות בהפסקת העישון
  • להציע עזרה להפסקה או להפנות את המטופל לביקור מומחה
  • ליידע את צוות הניתוח על העישון ועל הטיפול שהחל
  • להדגיש שתמיד יש להעדיף הפסקה מלאה, בעיקר 6-8 שבועות לפני הניתוח
  • להציע הפחתה תוך נטילת תחליפים מקיפה ככל שניתן אם לא ניתן להפסיק
  • לחזק את המוטיבציה של המטופל אם היא מידרדרת
  • לדאוג למעקב ולמניעת הידרדרות (מעקב 6-12 חודשים)

4.2. מה תפקיד המנתח באיתור, בסיוע להפסקה או בהפניה לקראת ניתוח?

כל רופא מנתח צריך לשאול את המטופל על מידת העישון.

הוא צריך להסיבר את הקשר בין התוצאה של הניתוח לצורך להפסיק לעשן. מידע זה צריך להופיע בעלון המידע שנמסר למטופל לצורך הסכמה מודעת.

הוא צריך להמליץ בתוקף על הפסקה.

במקרים מסוימים, הוא יכול לדחות את תאריך הניתוח כדי לאפשר למטופל להפסיק לעשן, אם מצבו מאפשר זאת.

הסיוע שיש להעניק: המלצה מינימלית, תחליף ניקוטין, הפניה למקצוען אחר (רוקח, רופא מטפל, טבקולוג). יש לקחת בחשבון את הצריכה היומית ואת מידת התלות.

בשחרור, הוא ידאג למעקב לאחר הפסקת העישון.

4.3. מה תפקיד הרופא המרדים באיתור, בסיוע להפסקה או בהפניה לקראת ניתוח?

הרופא המרדים הוא שחקן ראשי בסיוע להפסקת עישון, בזמן הביקור לקראת הניתוח שבו הוא מאתר את המעשנים, עדיף במדידת ה-CO בנשיפה. הוא מעריך את מצב העישון ואת ההשפעה על הבריאות, ימליץ על ההפסקה ויסייע לגמילה.

בזמן האשפוז, הרופא המרדים יתמוך בהפסקה ויפצה על תסמיני הגמילה במידת הצורך, הוא יוכל להסתמך על עזרת היחידה הטבקולוגית, הוא יקח בחשבון את מצב העישון בהרדמה.

4.4. מה תפקיד הצוות המטפל בטיפול הסב-ניתוחי של המעשנים?

כולם משתתפים בהתאם לתפקידם באיתור ובטיפול בגמילה מעישון בתקופה הסב-ניתוחית.

מומלץ שיחידות כירורגיות יבססו פרוטוקול זיהוי וטיפול במעשנים.

הצוות ידאג ליישום ההליך.

4.5. מה תפקיד הנהלת המוסד הרפואי, השירותים הרלוונטים והרוקחים בטיפול במעשנים בתקופה הסב-ניתוחית?

שירותי בתי החולים צריכים להיות נקיים מעישון. יש להצהיר על כלל זה ולהציג אותו בבירור.

מומלץ להקים צוות טבקולוגיה במוסדות הטיפול.

בית המרקחת במוסד יעניק לרשות המטופלים תחליפי ניקוטין, עם הליך שיאפשר התמודדות עם מקרי חירום ושינוי הצרכים של המטופלים.

4.6. כיצד להפוך את ההפסקה הסב-ניתוחית להפסקה סופית?

בעת השחרור, יש לשלוח הודעה לרופא המטפל כדי ליידע אותו במה שנעשה כדי לדאוג להמשך טיפול.

יחידה טבקולוגית, אם ישנה אחת, תשתדל לקשר בין הגורמים כדי לעודד הפסקה סופית.

בכל מקרה, יש להזכיר לחולים את היתרונות שבהפסקה מוחלטת.

V. ייחודיות ההרדמה אצל מעשנים

5.1. מה ההשפעות ההדדית בין חומרי ההרדמה לעישון ולחומרים להפסקת עישון?

עישון מגביר את הסיכון לתגובות נשימתיות בהרדמה.

פרוטוקול ההרדמה צריך לקחת בחשבון את האפשרות להגברת קצב הלב תחת השפעת הניקוטין בעת הצנרור.

מעשנים נוטים פחות לחוש בחילה ולהקיא לאחר ניתוח מאשר לא-מעשנים.

עישון מגביר את הסיכון לתגובות נשימתיות ולבעיות לב הקשורות לגירוי בדרכי הנשימה העליונות ותגובה סימפתטית.

5.2. מה השפעת העישון והפסקתו, של תחליפי הניקוטין ושל הבופרופיון על ריקון הקיבה?

לא נצפה הבדל בנפח ובחומציות הקיבה בין מעשן שהפסיק לצרוך יממה לפני ניתוח לבין לא-מעשן.

לא נצפה הבדל בנפח הקיבה בין מעשן שהפסיק לצרוך יממה לפני ניתוח לבין מעשן שהפסיק לצרוך חצי-שעה לפני ניתוח.

התוצאות סותרות במחקרים שמודדים את השפעות משך הפסקת העישון ושימוש בתחליפים על ריקון הקיבה.

אין נתונים כשרים על בופרופיון וריקון קיבה.

5.3. כללי הצום ועישון קדם-ניתוחי

צום מעישון מוביל לחמצון טוב יותר, בעיקר בזכות היעלמות ה-CO.

יש להמליץ על צום מעישון בדומה לכללי הצום מאוכל: אין לאכול, לשתות ולעשן לפני ניתוח.

אם מנותח לעתיד שובר את הצום בצריכת סיגריה או שתיים, ההשפעה על החמצון עודנה מתונה ולא הוכחה השפעה על ריקון הקיבה ועל הסיכון בשאיפת חומר ההרדמה. שבירת צום מעישון אינה איסור מוחלט לקראת הרדמה.

ניתן למנוע אי-כיבוד צום מעישון במידע מקדים ובשימוש בתחליפים במידת הצורך.

תחליפים אורליים נספגים דרך הפה ולא מפרים את הצום.

5.4. מה השפעת העישון והפסקתו, של תחליפי הניקוטין ושל הבופרופיון על משככי הכאבים?

האגוניסטים הניקוטיניים תורמים לשיכוך הכאבים.

גמילה מטבק ללא תחליפים זמן קצר לפני ניתוח מלווה בעלייה בצורך במשככי כאבים ברוב המחקרים.

אין מספיק נתונים על ההשפעה החיובית של התחליפים על הכאבים.

בופרופיון הוצע לכאבים נירופתיים.

5.5. מה השפעת הפסקת העישון על מידת ההפרשות הסימפוניות ביחס לפרק זמן ההפסקה?

הגברת ההפרשות מקסימלית בשבועיים הראשונים של הפסקת העישון (סיכון יחסי 2.7) וממשיכה עד לנרמול 8 שבועות לאחר הגמילה.

תסמינים נשימתיים (שיעול, דלקת) מוגברים בשבועיים הראשונים.

השיעול עולה בצורה משמעותית בשבעת ימי הגמילה הראשונים ומתפוגג במהלך ארבעה שבועות.

מומלץ להפסיק לעשן לפחות שמונה שבועות לפני ניתוח כדי להפחית את הסיכון לסיבוך ריאתי לאחר ניתוח.

5.6. מה השפעת הפסקת העישון על היפראקטיביות סימפונית ביחס לפרק זמן ההפסקה?

כאשר משתמשים במטכולין לבדיקות גירוי סימפונים, קיימת היפראקטיביות משמעותית בקרב מעשנים לעומת לא-מעשנים.

גמילה מעישון משפרת את המצב אך היתרונות מופחתים במקרה של מחלת ריאות חסימתית כרונית.

אין שום נתון על משך הזמן הנחוץ להפסקת עישון כדי להפחית את שיעור ההיפראקטיביות הסימפונית.

אין נתונים על יתרון הפסקה מאוחרת (פחות מארבעה שבועות לפני ניתוח) בשיעור ההיפראקטיביות הסימפונית.

לאחר גמילה מעישון, היפראקטיביות דרכי הנשימה העליונות מתחילה להשתפר כעבור יומיים והסף מתאזן לקראת היום העשירי.

VI. טיפול במעשן תלותי מאושפז לניתוח בלתי מתוכנן

6.1. מהם התסמינים והסבל שנגרמים מגמילה מעישון פתאומית ללא פיצוי?

סימני הגמילה (חרדה, עצבנות, תוקפנות, דחף לעשן) מופיעים אצל מעשן תלוי בין שעתיים לשש שעות מתחילת הגמילה.

גמילה מניקוטין גורמת לגירעון הכישורים הפסיכומוטוריים.

גמילה גורמת לשינויים משמעותיים באלקטרואנצפלוגרם (בחמש השעות לאחר הגמילה) שעלולים להימשך שבעה ימים ושפוחתים בנטילת תחליף.

6.2. מה יתרון נטילת התחליפים באופן זמני במסגרת ניתוח חירום?

אין מחקר בספרות המקצועית שנוגע לתחליפים זמניים במסגרת ניתוח חירום בלתי מתוכנן.

תחליפים יכולים באופן כללי להקל על הימנעות זמנית אצל מאושפזים לניתוח (מול אי-אשפוז, סיכון יחסי עם התחליפים 1,38).

תחליפים זמניים מפחיתים את תסמיני הגמילה וכמות העשן שנשאפת.

תחליפים זמניים באופן כללי מפחיתים את התוקפנות בקרב נגמלים מזה שמונה שעות.

6.3. אילו הליכים יש להסדיר במוסדות האשפוז כדי לאתר ולטפל במעשנים שחווים תסמיני גמילה?

יש להעלות את המודעות, להכשיר ולערב צוותים רפואיים בטיפול במעשנים לקראת ניתוח (רופא מטפל, רופא חירום, רופא מרדים, רופא מנתח, אחות, רופא מומחה).

מומלץ שיתוף פעולה וקשר של צוות טבקולוגיה נייד.

צורך בהערכת הפעולות: תפקיד הרופא המטפל.

פרוטוקולים זמינים בכל מחלקה עם המלצות (זיהוי תסמיני גמילה והתנהגות מומלצת).

פרוטוקולים לטיפול: נתונים כללים בספרות המקצועית על יתרונות מניעת תסמיני גמילה בתחליף ניקוטין זמני בתקופה ניתוחית הופרכו במחקר חדש ויש צורך באישוש.

אין שימוש מספיק בתחליפי ניקוטין בעבור חולים מאושפזים, יש להנגיש אותם ליותר מטופלים.

6.4. כיצד לטפל בעלייה ברמת הקרבוקסיהמוגלובין לפני ניתוח חירום?

בשל צבעו, הקרבוקסיהמוגלובין נתפס כאוקסיהמוגלובין באוקסימטר. כך, עלולים הנתונים להיות שגויים.

הפסקת עישון ליותר מ-12 שעות יכול לאפשר ירידה משמעותית ב-CO שהצטבר בגוף המטופל שמנותח באופן לא מתוכנן.

ברמה התאורטית, טיפול בחמצן במידת  FiO2מסלק את ה-CO שהצטבר בארבע שעות. היתרון לטיפול כגון זה לא הוערך ואין להמליץ על כך.

מסקנות

ניתוח שיטתי של הפרקטיקות הסב-ניתוחיות לאור המלצות אלו צריך להוביל לשיפור ההכשרה של הצוותים ולשפיור ההליכים והפרקטיקות, ובכך לצמצם את הסיבוכים הכירורגיים והכלליים שמופיעים בתקופה הסב-ניתוחית.

אמצעים אלה צריכים להפחית את שיעור התמותה בניתוחים בכך שהם יילחמו בגורם נמנע לסיבוך הניתוח, שנוטים לזנוח: עשן של סיגריות.

התפתחות הכלים לאמדן הפרקטיקות, להכשרת הצוותים ולמודעות הציבור צריכה להתרחש במהרה.

Date de dernière mise à jour: 2 נובמבר 2014

Contact

Dr François ALLOUCHE

36, avenue Charles de Gaulle

92200 NEUILLY SUR SEINE

FRANCE

Tél. +33(0)1 46 66 60 66

E-Mail

dr.allouche AT gmail.com