עלון מידע

הוראות כלליות

רינופלסטיקה, מידע על אודות ניתוח האף

הגדרה: המילה “רינופלסטיקה” משמעה ניתוח פלסטי ואסתטי של האף. הניתוח נועד לשנות את המבנה של האף (חלקית או באופן מלא), ושואף במידת הצורך לתקן בעיות של נשימה דרך האף. רינופלסטיקה מבוצעת לעתים כחלק מסדרה של ניתוחים משלימים באזור הפנים, בעיקר ניתוח סנטר (שלעתים מבוצע יחד עם הרינופלסטיקה על מנת לשפר את המראה כולו).

יעדים: מטרת הניתוח היא לפסל מחדש את האף כדי לייפות אותו. מדובר בתיקון נקודתי של פגמים שונים, בין שהם תורשתיים, שהם נוצרו בעקבות טראומה או שנובעות מתהליך ההזדקנות.

היעד הוא להשיג אף בעל מראה טבעי, שמשתלב בצורה הרמונית בפרופורציות שלו עם יתר תווי הפנים, אף שמתאים לפסיכולוגיה ולאופי המטופל ושעונה לדרישות שלו.

שיטה: השיטה היא, בעזרת חתכים נסתרים בתוך הנחיריים, לפסל מחדש את העצם ואת הסחוס שיוצרים את המבנה הפנימי המוצק של האף ושמעניקים לו את צורתו הייחודית. העור שעוטף את האף יצטרך להסתגל בזכות האלסטיות שלו ולעטוף מחדש את המבנה ששונה. הנקודה הזו מדגישה את החשיבות שבאיכות העור בתוצאה הסופית. כך מבינים שניתוח אף לרוב אינו משאיר צלקת בולטת בעור. כאשר ישנה חסימה שמפריעה לנשימה, היא תטופל באותה עת או מאוחר יותר, בין שהיא נובעת מסטיית מחיצה או מהיפרטרופיה של הקונכיות (מבנה רירי הקיים בחלל האף). הניתוח, שמבוצע בגברים ובנשים כאחד, יכול להיעשות החל מסוף תהליך הגדילה, כלומר מגיל 15 לערך.

לפני הניתוח: יש לבחון את המניעים ואת הבקשות של המטופל. יש לערוך בחינה מדוקדקת של פירמידת האף ושל היחסים שלה ליתר הפנים ובדיקה תוך-אפית. את התוצאה המיוחלת ניתן לדמות בריטוש תמונות או במורפינג ממוחשב. התמונה הווירטואלית שהתקבלה הינה רק פרויקט שיסייע להבנת הרצונות והציפיות של המטופל. עם זאת, אין בשום אופן דרך להתחייב לכך שהתוצאה הסופית תתאם באופן מלא את ההדמיה.

יש לבצע בדיקה טרום-ניתוחית שגרתית. הרופא המרדים יקבל את המטופל לבדיקה לא יאוחר מ-48 שעות לפני הניתוח. אין ליטול שום תרופה המכילה אספירין בעשרת הימים שקודמים לניתוח. יש להיות בצום (לא לאכול ולא לשתות) שש שעות לפני הניתוח.

סוג ההרדמה: לרוב, מתבצע הניתוח בהרדמה כללית. במקרים מסוימים, הרדמה מקומית מעמיקה בליווי חומרי הרגעה בעירוי תספיק.

הבחירה בין השיטות השונות תנבע משיחה בינכם לבין המנתח והרופא המרדים.

תנאיי אשפוז: ניתן לערוך את הניתוח באשפוז יום עם שחרור באותו יום לאחר מספר שעות השגחה. עם זאת, ובהתאם למקרים, עדיף אשפוז קצר. הקבלה תיערך בבוקר והשחרור יאושר כבר ביום המחרת או יום אחרי.

הניתוח: כל רופא מנתח מאמץ שיטות אישיות, שהוא מתאים לכל מקרה כדי לתקן פגמים ולקבל תוצאות טובות יותר. על כן, קשה לתאר באופן שיטתי את מהלך הניתוח. עם זאת, ניתן לציין עקרונות בסיסיים משותפים:

  • חתכים: באופן מסורתי, החתכים נסתרים בתוך הנחיריים או לפעמים מתחת לשפה העליונה. לכן אין צלקת נראית לעין מבחוץ. עם זאת, לעתים יידרשו חתכים חיצניים. חלקם נסתרים בבסיס כנפי האף אם עולה צורך בהקטנת הנחיריים, כדי לבצע ניתוח אף “פתוח” שחושף את המבנה הפנימי. הדבר נחוץ לעתים כשיש צורך בתיקון פגמים חמורים או אם יש צורך בניתוח משני.
  • חיתוך: מהחתכים הללו, נבודד את מבנה העצמות והסחוסים בניתוק העור שעוטף אותו מבחוץ ואת הרירית שמרפדת אותו מבפנים.
  • תיקונים: את המבנה הפנימי החשוף ניתן לפסל לפי התכנית שנבחרה.
    • השלב החיוני הזה יכול לדרוש אינספור שיטות שאת הבחירה ביניהן נעשה בהתאם לפגמים שיש לתקן ובעדיפויות הטכניות של המנתח.
    • כך ניתן להקטין אף רחב מדי, לכרות בליטה, לתקן סטייה, להצר קצה, לקצר אף ארוך, ליישר מחיצה או לצמצם קונכיות…
    • לעתים, שתלים מסחוס או מעצם יוחדרו כדי למלא שקע, לתמוך בחלק מהאף או לשפר את צורת הקצה.
  • תפרים: החתכים נסגרים בחוטים דקים, לרוב נמסים.
  • תחבושות וסדים: ניתן להחדיר פתילים לחלל האף בחומרים סופגים שונים. תחבושת מקבעת מונחת לרוב על האף בסרט דביק. סד קיבוע והגנה, מגבס, מפלסטיק או ממתכת, ממודל ומונח על האף ולעתים עולה עד למצח.

הניתוח אורך בדרך כלל כשעה עד שעתיים, לעתים יותר בהתאם להיקף התיקונים שיש לבצע ולצורך בניתוחים משלימים.

לאחר הניתוח

השלב שלאחר הניתוח אינו כרוך בכאבים ברוב המקרים. עקב הימצאות הפתילים, אין אפשרות לנשום דרך האף. זהו הגורם העיקרי לחוסר הנוחות שבימים הראשונים. ניכרת הופעה של בצקת ושטפי דם, בעיקר באזור העפעפיים, שאת היקפם ומשך זמן הופעתם שונים מאדם לאדם. מומלץ לנוח ולא לבצע מאמצים בימים שלאחר הניתוח.

את הפתילים מסירים כעבור יומיים עד חמישה לאחר הניתוח. את הסד מסירים בין היום החמישי ליום השמיני, ואז מחליפים אותו בסד קטן יותר למספר ימים נוספים.

האף עדיין ייראה די גדול בשל הבצקת, ועדיין יורגשו קשיי נשימה בשל התנפחות הריריות, ולעתים בשל יצירת גלדים בחללי האף. הסימנים הניכרים של הניתוח ייעלמו בהדרגה, כך שניתן יהיה לשוב לחיי החברה והעבודה השגרתיים כעבור 10 עד 20 יום מהניתוח, בהתאם לתוצאות. יש להימנע במשך שלושה חודשים מפעילויות ספורט ומפעולות “אלימות”.

התוצאה

נדרש פרק זמן של חודשיים עד שלושה בכדי לקבל תמונת מצב טובה של התוצאה, אך חשוב לדעת שהמראה הסופי יתקבל רק לאחר שישה חודשים עד שנה של התפתחות איטית. לרוב, התוצאה תואמת את הרצונות של המטופל וקרובה למדי לתכנית שנקבעה לפני הניתוח. הניתוח מביא לשיפור מורפולוגי ואסתטי ראוי בהחלט, לצד יתרון פסיכולוגי משמעותי. השינויים שנגרמים מניתוח אף הם סופיים. שינויים מינוריים ומאוחרים יוכלו להתרחש ביחס לתהליך ההזדקנות הטבעי, בדומה לאף לא מנותח.

החסרונות האפשריים

הם יכולים לנבוע מאי-הבנה באשר ליעדים או לצוץ כתוצאה מתופעות החלמה חריגות, או מתגובות בלתי צפויות של הרקמות, כמו עטיפה ספונטנית לא נכונה של העור או פיברוזיס נסוג. הפגמים הקלים האלה, אם קשה לקבל אותם, יכולים לעבור תיקון בתהליך כירורגי, לרוב פשוט הרבה יותר מהניתוח הראשוני, הן מהבחינה הטכנית והן מבחינת ההחלמה. עם זאת, אין אפשרות לערוך תיקון כזה בחודשים הראשונים שלאחר הניתוח, כך שניתן יהיה לעבוד על רקמות מיוצבות שהגיעו לשלב החלמה נכון.

הסיבוכים האפשריים

ניתוח אף, גם אם הוא מבוצע למטרות אסתטיות, בכל זאת נותר הליך כירורגי. הדבר כרוך בכל הסיכונים הרגילים שקשורים לפעולה רפואית, קטנה ככל שתהא. יש להבחין בין סיבוכים הקשורים להרדמה לבין הסיבוכים שקשורים לניתוח עצמו.

בכל הנוגע להרדמה, בזמן הפגישה עם הרופא המנתח, הוא עצמו יידע את המטופל באשר לסיכוני ההרדמה.

בכל הנוגע לניתוח: אם תבחרו במנתח פסלטי כשיר ומוסמך לסוג זה של ניתוח, תגבילו את הסיכונים, אך לא ניתן יהיה למגר אותם לחלוטין.

הסיכונים, הנדירים והמוגבלים, קיימים בכל זאת:

  • דימומים ושטפי דם: הם עלולים להופיע בשעות הראשונות, אך נותרים לרוב מתונים מאוד. כאשר הדימום חזק מדי, ניתן לערוך החדרת פתילים מוגברת או תיקון בחדר הניתוח.
  • דלקות: על אף הימצאותם הטבעית של חיידקים בחללי האף, הדבר נדיר מאוד. אם מופיעה דלק, יש לעבור טיפול מתאים.
  • צלקות לא אסתטיות: רק צלקות חיצוניות, כאשר ישנן כאלה. נדיר שהן מעניקות מראה כה פגום, עד שמתבקש ניתוח נוסף.
  • פגיעה עורית: גם היא נדירה, אך אפשרית, בעיקר בעקבות הסד. פצעים או פריחה קלים נעלמים באופן ספונטני ללא סימנים, בניגוד לנמק בעור, שלמרבה המזל יוצא דופן לחלוטין, אך שמשאיר צלקת קטנה.
  • רסיסי סחוס או בליטה קלה בשל תיקון לא שלם.
  • במקרה של עור עבה, ניתן לקבל “מקור עורב” – צלקת היפרטרופית עם קצה מעוגל.
  • סטייה או אסימטריה עלולות להישאר או להופיע לאחר הניתוח במחיצה, בנחיר או בכנף.
  • קשיי נשמיה בשל הידבקות צלקתית או היפרטרופיה של הקונכיות.

כל אחד מהסיבוכים הנ”ל עלול להופיע באופן זמני, אך יכול לדרוש תיקון, דבר שאינו נדיר בתחום ניתוח האף.

גם אם ברוב המקרים ההחלה פשוטה, עלולים להופיע סיבוכים.

חובה לשמור על קשר ועל תקשורת עם הרופא המנתח

העובדה שהאפשרות הזו נדונה מראש עוזרת להבנתה ולהתמודדות כשהיא מתרחשת. פנייה למנתח מוסמך אף-אוזן-גרון מבטיחה כי יש לו ההסמכה וההכשרה להגביל את הסיכון הכרוך בסיבוכים הללו, ולטפל בהם אם יופיעו. מאחר שלרופא ולמטופל יעד משותף, תיקון עשוי להועיל. יש לקבל את ההחלטה בהסכמה הדדית במעקב קבוע ויעיל. האמון הזה יאפשר למנתח לנהל טוב יותר את המצבים הבלתי צפויים ולטפל את הסיבוך. המנתח שואף לשלוט בניתוח ובמידע בצורה הטובה ביותר, כך שתוכלו ליהנות מהניתוח בצורה הטובה ביותר.

Date de dernière mise à jour: 2 נובמבר 2014

Contact

Dr François ALLOUCHE

36, avenue Charles de Gaulle

92200 NEUILLY SUR SEINE

FRANCE

Tél. +33(0)1 46 66 60 66

E-Mail

dr.allouche AT gmail.com